פסק-דין בתיק ב"ל 17547-07-13

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 3/6/13 ("הוועדה"), אשר קבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 33% מיום 1/4/13 ("ההחלטה").

2.       ביום 3/6/13 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערערת ולדברי בא כוחה שהתלווה אליה, ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לכירורגיה כללית ומומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה, ערכה למערערת בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בסעיף ז' לפרוטוקול. הוועדה קבעה למערערת נכות בשיעור 10% בגין מחלת לב, לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)(I); נכות בשיעור 25% בגין מצב לאחר סרטן שד, לפי פריט ליקוי 28(א)(II), ונכות בשיעור 0% בגין אנמיה, לפי פריט ליקוי 2(א).

3.         לטענת המערערת, הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים, המצביעים על ממצאים פתולוגיים בשלושה נושאים: אי ספיקה לבבית, מחלת סרטן שד ברמיסיה ובצקת לימפטית.

4.         לטענת המשיב, טענות המערערת הן טענות המופנות כנגד קביעות רפואיות, שאין בית הדין מוסמך להתערב בהן, שכן סמכותו של בית הדין במסגרת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים היא בשאלה משפטית בלבד.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.         לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין להידחות.

הנכות בגין אי ספיקת לב

6.         לטענת המערערת, קביעת הוועדה לפיה "אין עדות לאי ספיקת לב", בטעות יסודה, שכן הוועדה התעלמה מתיעוד רפואי הקובע אי ספיקה לבבית בשיעור 44%. המערערת סמכה טיעונה על בדיקת אקו-קרדיוגרפיה מיום 4/4/13 וסיכום רפואי של רופא המשפחה מיום 17/3/13.

לטענת המשיב, בדיקת אקו-קרדיוגרפיה עמדה לפני הוועדה, הוועדה התייחסה לממצאיה. נטען כי הוועדה לא מצאה בבדיקתה עדות לאי ספיקת לב, ומדובר במסקנה רפואית.

7.         עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה, כי בא כוח המערערת ציין לפני הוועדה שהמערערת סובלת מאי ספיקת לב, וכי לדעתו מצבה אינו תואם נכות בשיעור 10%. לפני הוועדה הונחה בדיקת אקו-קרדיוגרפיה מיום 4/4/13, שהוועדה אף ציינה את ממצאיה, LVEF 45%. הוועדה התייחסה לניתוח ולטיפולים שעברה המערערת, ערכה לה בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בפירוט רב. על פי בדיקת הוועדה, אין עדות לאי ספיקת לב, ריאות ללא ממצא פתולוגי, קצב לב סדיר, לחץ דם 120/80, בטן רכה לא רגישה.

הנה כי כן, הוועדה נתנה דעתה לתלונות המערערת בדבר אי ספיקת לב; בחנה את המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, לרבות בדיקת אקו קרדיוגרפיה מיום 4/4/13; ערכה למערערת בדיקה קלינית מקיפה וקבעה את שיעור הנכות בהתאם לממצאי בדיקתה. כלל ידוע הוא שקביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של הנכה, הינן בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בה.

לפיכך, נדחית טענת הערעור לפיה שגתה הוועדה בקביעת הנכות בגין אי ספיקת לב.

הנכות בגין מצב לאחר סרטן שד

8.         המערערת טענה כי הוועדה לא נתנה דעתה לעובדה שהיא לא קיבלה את הטיפול הנדרש למחלת הסרטן (כימותרפיה וטיפול תרופתי), וזאת בשל אי ספיקת לב.

המשיב טען מנגד, כי המערערת נבדקה על ידי מומחה בתחום האונקולוגיה שנמנה על חברי הוועדה; הוועדה קבעה את ממצאיה באופן מנומק ומפורט ואין הצדקה להתערב במסקנתה.

9.         לדעתי, מדובר בטענה שברפואה ואין בית הדין מוסמך להתערב בקביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה. מכאן, שדין טענת ערעור זו להידחות.

הנכות בגין בצקת לימפטית

10.       לטענת המערערת, קיים תיעוד רפואי המעיד שהמערערת סובלת מבצקת ונפיחות של בלוטות הלימפה. נטען כי הוועדה התעלמה מתיעוד זה, כגון בדיקת אקו-קרדיוגרפיה מיום 4/4/13.

לטענת המשיב, הוועדה ערכה למערערת בדיקה גופנית מקיפה ומצאה שאין בצקות בגפיים. נטען כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ודחתה את טענותיה אחת לאחת, באופן מנומק וברור.